משרד הביטחון שינה בחשאי ייעוד צריפין לבנייה עירונית - תושבים בראשל"צ יתנגדו

מאת אריק מירובסקי
בתוכנית המתאר המחוזית נקבע תחילה שאזור צריפין ייועד לאזור כפרי, אך משרד הביטחון שינה באופן חסוי את ייעוד הקרקעות ונקבע שצריפין תהפוך למתחם בגודל של עיר עם 80 אלף תושבים
יום בהיר אחד נודע לעשרה תושבים ממזרח ראשון לציון שעל מתחם צריפין הסמוך לבתיהם, שאמור היה להיות מתחם כפרי, אושרה תוכנית להקמת עיר בינונית של כ-80 אלף תושבים. התברר כי משרד הביטחון התערב בהליך באופן מעורר מחלוקת והטיל חסיון על הליכי האישור של התוכנית. רק בג"ץ השיב את הגלגל לאחור, ולפני שבוע התיר לקבוצת התושבים להתנגד לתוכנית.
עשרת התושבים טענו בעתירה שהגישו, באמצעות עו"ד חיים וינטרוב, כי בתוכנית המתאר למחוז המרכז שהופקדה יועד שטח המחנה לאזור חקלאי וכפרי, ורק לאחר שאושרה התוכנית הוברר להם כי הייעוד שונה לאזור פיתוח עירוני. לטענת התושבים, התוכנית המאושרת תאפשר הקמת 9,205 דירות שיתוספו לשטח המוניציפלי של ראשון לציון, מה שיוסיף לעיר כ-32 אלף תושבים; 3,500 יחידות דיור יתוספו לבאר יעקב, מה שיוסיף ליישוב כ-12.2 אלף תושבים; וכ-10,500 יחידות דיור יותרו להקמה בשטח המחנה שנטול מעמד מוניציפלי, שבו יתיישבו כ-37 אלף איש.

שינוי בסיווג גבוה
כיצד התרחש שינוי כה דרמטי בתוכנית מבלי שלאיש ניתנה אפשרות להתנגד לה? התברר שהשינוי נעשה לאחר שמשרד הביטחון ניצל סעיף בחוק התכנון והבנייה שמאפשר לו להתנגד באופן חסוי לתוכנית בשל מתקן ביטחוני קיים, או שהקמתו אושרה והוא עלול להיפגע על ידי התוכנית. הדעות חלוקות לגבי אופן השימוש בסעיף החוק במקרה של צריפין, אך עובדה היא שלא רק שמשרד הביטחון ניצל את הסעיף לצורך ההתנגדות, אלא שזו אושרה במלואה, מבלי שלציבור התאפשר להתנגד לייעוד החדש של המחנה.
העותרים, שהגישו את העתירה נגד המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הוועדה המחוזית מחוז מרכז, משרד הביטחון והוועדות המקומיות ראשון לציון ומצפה אפק, ביקשו מבג"ץ לבטל את אישור התוכנית ולאפשר להם להגיש התנגדויות. המדינה טענה מנגד כי התוכנית כפי שאושרה לא תהווה שינוי מהותי באופיה של הסביבה. זאת משום שממילא מחנה צריפין - שעל פי תוכניות קיימות אמור להיות חקלאי - הוא בנוי, בפועל, בחלקו הגדול ורובו אף מיועד לפי תוכנית מתאר ארצית לפיתוח עירוני. עוד טענה המדינה, כי השימושים הסופיים בשטחים ייקבעו בתוכנית מתאר מקומית, וזו תקבע גם שטחי ציבור פתוחים ופארקים, ואז יוכלו התושבים להתנגד לה.

בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים קיבל את העתירה ודחה את עמדת המדינה. "אין בעובדה שמדובר בשטח מופר, דהיינו, בשטח שייעודו היה חקלאי אך בפועל שימש מחנה צבאי, ובכך שהשטח ממילא מבונה ברובו, כדי לקבוע כי שינוי מייעוד חקלאי לייעוד עירוני איננו מהווה שינוי מהותי", כתב השופט דוד חשין בהחלטתו, אליה הצטרפו שני חבריו להרכב.
"אף אין לדרוש מהעותרים להמתין ולראות כיצד יחולק המתחם בתוכנית המתאר המקומית - אם ייקבעו בסמוך להם שטחים פתוחים אם לאו - שאז יוכלו להתנגד לה", המשיך חשין. "כל תוכנית קיימת בפני עצמה, ובהתאמה - זכות ההתנגדות הנתונה לה על פי דין. ההתנגדות לתוכנית מתאר מחוזית מאפשרת למתנגדים למנוע קביעות בתוכנית 'שיחסכו' מהם את הצורך להתמודד לאחר מכן עם מימושן בתוכניות מתאר מקומיות".
בית המשפט קבע להורות למדינה לתת לעותרים זכות טיעון בפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בנוגע לשינוי ייעודו של מתחם צריפין.

. לטענת התושבים, התוכנית המאושרת תאפשר הקמת 9,205 דירות שיתוספו לשטח המוניציפלי של ראשון לציון, מה שיוסיף לעיר כ-32 אלף תושבים; 3,500 יחידות דיור יתוספו לבאר יעקב, מה שיוסיף ליישוב כ-12.2 אלף תושבים; וכ-10,500 יחידות דיור יותרו להקמה בשטח המחנה שנטול מעמד מוניציפלי, שבו יתיישבו כ-37 אלף איש